#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. א חייבי ערכין, עולות ושלמים, חטאות ואשמות, האם ממשכנין אותן. ומה הטעם?	"כל דבר שאי הבאתו אינו מזיק למתחייב ממשכנין, אבל אם ניזוק אין ממשכנין (שמעצמו יביא).<p dir=""rtl"">לכן, בסתמא ערכין ועולות ושלמים ממשכנין, חטאות ואשמות אין ממשכנין, אבל בחטאת נזיר ממשכנין שהרי אם גילח על אחד משלשתן יצא, ונזרק אחד מהדמים הותר לשתות יין ולטמא למתים, בעולת מצורע אין ממשכנין אותו דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יהודה בן ברוקה אומר כשם שחטאתו ואשמו עיכבתו כך עולתו עיכבתו.</p>"	ערכין כא.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. ב חייבי עולות וחטאות האם צריך מדעתם בשעת הפרשה וכפרה. כשהם מפרישים וכשאחר מפריש עליהם?	"אם הוא נותן, ודאי שצריך לדעתו דכתיב &quot;לרצונו&quot; אבל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני שנאמר &quot;יקריב אותו&quot;.<p dir=""rtl"">כשאחר מפריש עליו: חטאת ואשם - תמיד צריך דעת. עולה - לשמואל בשעת הפרשה צריך דעת בשעת כפרה אין צריך דעת, ועולא אמר להיפך שבשעת כפרה צריך ובשעת הפרשה אין צריך.</p>"	ערכין כא.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: א 'וכן בגיטי נשים כופין אותו עד <u>שיאמר</u> רוצה אני' מה למדנו מזה?	מי שמסר מודעה וכפו אותו לתת אין המודעה בטילה עד שיאמר בפירוש שמבטל המודעה.	ערכין כא:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: ב כיצד מכריזים כשרוצה למכור לגבות מנכסי יתומים ומהקדש?	"מכריז בבוקר שמי שרוצה לקנות יבקש מהפועלים שיבדקו לו ובערב להזכיר לו שישאל אותם. <p dir=""rtl"">ואומר שדה זה במצריה כך יפה וכך שומא כל הרוצה ליקח יבא ויקח על מנת ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו שיש שנוח להם בבעל חוב שאין מקפיד אזוזא ויש שניחא באשה דשקלה על יד על יד.</p>"	ערכין כא:		ששי
